<h1>צרור החיים הדרך העשירי סימן ז'</h1>
<h2>דף יז.</h2>
ממלאה אשה קדירה בשר אע"פ שאינו[ה] צריך[ה] אלא לחתיכה אחת, דאין כאן טורח. ונחתום ממלא חבית מים אע"פ שאינו צריך אלא לקיתון אחד מטעם זה. ורבי' הרשב"א ז"ל כתב דטעם דממלא אשה קדרה בשר היינו מפני שהקדירה יפה בשעה שהיא מלאה. והילכך חתיכה אחר חתיכה אפילו הכי שארי. ואפילו לאחר שהניח הקדירה על גבי האש. אבל בענין נחתום שהתירו, דוקא שיתן את הכל קודם שיניח החבית על גבי האש.
<h2>דף כא:</h2>
ומחממין חמין בי"ט ורוחץ בהן פניו ידיו ורגליו, אבל לא כל גופו משום גזירת מרחץ. וכתב רבי' אלפאסי ז"ל בשם הגאון שאם הוחמו מערב י"ט רוחץ בהם כל גופו. שלא גזרו על דבר זה אלא בשבת, אבל בי"ט לא. ובחמי טבריא רוחץ בהן בי"ט, שאפילו בשבת מותר.
<h2>דף לג.</h2>
לא יניח אדם אבנים ויסדר אותם ואחר יניח הקדרה, דהרי אמרו וכן קדירה וכן בעתא דדאמי לבנין וכעושה אהל, וכענין שאמרו במדורת עצים.
<h2>דף לד.</h2>
ואין מבשלין בי"ט בקדרה חדשה משום לבון רעפים. ומיהו מורי ה"ר פרץ ז"ל היה מתיר, והיה אומר דכי אמרי דאיכא משום חשש ליבון דוקא בקדירה ריקנית, אבל מלאה שרי. והכי מוכח בגמר' דאמרי' אחד שופת את הקדירה ואחד מביא את המים דאלמא קדירה בלי מים עסקינן.
